Sciusev 33 סמל הנצח והאור: מסע ארכיטקטוני דרך קישינב היהודית

 

1912, המהנדס ש. פלדמן, ככל הנראה יוצר התוכנית.

סמלי הנצח והאור: מסע אדריכלי בקישינב היהודית

מבוא

בית זה הוא דוגמה נוספת מעניינת לאדריכלות יהודית בקישינב, והסמליות שבו ניתנת לפירוש דרך פריזמות תרבותיות ורוחניות שונות.

סמל המעגל עם קווים אופקיים

נשים לב לסמל שמעל החלון, המייצג מעגל עם קווים אופקיים משני צדדיו. ניתן לפרש סמל זה כבעל כמה משמעויות אפשריות במסורת היהודית:

המעגל מזוהה לעיתים קרובות עם רעיון האינסוף והנצח, שהם היבטים חשובים בסמליות היהודית. המעגל עשוי לייצג גם שלמות אלוהית ואחדות, וכן את מחזור החיים והזמן, שהוא רציף וללא הפסקה.

הקווים האופקיים היוצאים מהמעגל עשויים לסמל את התפשטות האנרגיה האלוהית או האור בעולם. כפי שדנו קודם לכן, האור במסורת היהודית מזוהה עם חוכמה, דעת והארה אלוהית. קווים אלה עשויים גם לציין את הקשר בין השמימי לארצי, כפי שהאור האלוהי נובע מהמרכז (המעגל) ומתפשט לכל הכיוונים.

פרשנות חסידית לסמל

ניתן לפרש את האלמנט הזה של המעגל והקווים האופקיים גם דרך עקרונות החסידות. בחסידות, הסמליות של מעגל וקווים אופקיים עשויה להיות קשורה לרעיונות של אחדות, התפשטות האור האלוהי והאינטראקציה בין העולם הרוחני לחומרי. הנה כיצד ניתן להסביר זאת:

המעגל: בחסידות, המעגל עשוי לסמל את האחדות הנצחית והאינסופית של האל. בניגוד לצורות קוויות, שמרמזות על התחלה וסוף, למעגל אין התחלה או סוף, דבר שעשוי להצביע על הטבע האינסופי של האלוהות. זהו גם סמל לאחדות של כל הדברים בבריאה, שבה הכל קשור לאל והוא ביטוי לרצונו. בחסידות קיימת התפיסה שכל הבריאה היא חלקים של שלם אחד, ועל האדם לשאוף להכרה באחדות זו.

הקווים האופקיים: קווים אלה עשויים לסמל את התפשטות האור והאנרגיה האלוהית לכל עברי העולם. בפילוסופיה החסידית קיים מושג "אור אין סוף", האור האינסופי שיורד מהאל וממלא את העולם כולו. הקווים היוצאים מהמרכז (המעגל) עשויים להצביע על התפשטות האור הזה ממקורו האלוהי לכל הכיוונים — לכל היבטי החיים והעולם.

האינטראקציה: בדומה לשטראבים (ראה בהמשך), סמל זה יכול להתפרש כמשקף אינטראקציה דו-כיוונית בין העולם הרוחני לחומרי. בחסידות מלמדים שהנוכחות האלוהית אינה מוגבלת לגבהים הרוחניים — היא חודרת לכל העולם, ומשימתו של האדם היא לחשוף ולהביא לידי ביטוי את האור האלוהי הזה על פני האדמה דרך מעשיו ועבודתו הפנימית. הקווים היוצאים מהמעגל עשויים לייצג תהליך זה: כיצד האנרגיה והאור האלוהי יורדים לעולם וחודרים לכל חלקיק בו.

לפיכך, אלמנט אדריכלי זה ניתן לפרשנות כסמל לאחדות ולאינסופיות של האל (המעגל), וכן להתפשטות האור האלוהי והאינטראקציה עם העולם החומרי (הקווים האופקיים). זה מתיישב היטב עם תורת החסידות, המדגישה כי הקדושה נמצאת בכל מקום, ועל האדם לשאוף לבטא קדושה זו דרך הכרה באחדות העולם והאל.

סמליות רב-שכבתית והקשר אדריכלי

למרות שהסמלים על חזית הבית עשויים להדהד רעיונות הקרובים למסורת הרוחנית החסידית, קשה לקבוע בוודאות רק על סמך סמלים אלה שהבעלים של הבית היו חברים בקהילה חסידית. סמליות אדריכלית עשויה להיות רב-שכבתית ולעיתים לשאוב השראה ממקורות תרבותיים ורוחניים שונים, מבלי להצביע בהכרח על שייכות דתית ספציפית של בעלי הבית.

הנה כמה סיבות מדוע הסמלים אינם בהכרח הוכחה חד-משמעית לשייכות לחסידות:

• מגמות אדריכליות של התקופה: בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כאשר נבנו בתים רבים מסוג זה, אדריכלים ובעלי מלאכה יכלו לשלב אלמנטים סמליים שונים, גם אם לא היו להם קשר דתי מובהק. חלק מהם יכלו להיות פשוט החלטות אסתטיות, המחקות סגנונות פופולריים של אותה תקופה.

• סמליות יהודית כללית: סמלים של מעגל, קווים ועמודים, כפי שדנו, מופיעים לא רק בחסידות אלא גם בהקשר התרבותי והדתי היהודי הרחב יותר. לכן, ייתכן שהם שימשו בבתים של בעלים שהיו שייכים לזרמים אחרים ביהדות, או אפילו יהודים חילוניים שרצו לשמר את המורשת התרבותית.

• אופי ההחלטות האדריכליות: ייתכן שהבניין תוכנן על ידי אדריכל שהושפע מנושאים רוחניים או דתיים, אך אין זה בהכרח מעיד על שייכות דתית ספציפית של בעלי הבית. אדריכלים באותה תקופה שאבו השראה לעיתים ממקורות שונים, כולל סמלים יהודיים כלליים.

עם זאת, אם היו ידועות עובדות היסטוריות ספציפיות על הבית ובעליו, כמו מסמכים המאשרים קשר של המשפחה לקהילה חסידית, אז הפרשנות של הסמלים הייתה יכולה להיות מבוססת יותר. ללא נתונים כאלה, הסמלים מצביעים ככל הנראה על ידע מעמיק במסורת הרוחנית היהודית, אך לא בהכרח על שייכות לחסידות.

שטראבים אנכיים: סמליות הקשר בין הארצי לאלוהי

בנוסף, נשים לב לשטראבים האנכיים, המכוונים כלפי מטה ומעלה. שטראבים אלה עשויים לסמל את הקשר בין הארצי לאלוהי, שהוא היבט חשוב בסמליות ובמסורת הרוחנית היהודית:

• תנועה כלפי מעלה מזוהה לעיתים קרובות עם התעלות רוחנית, השאיפה לאל ולתחומי תודעה גבוהים יותר. זה עשוי לסמל תפילות או שאיפה רוחנית של האדם, העולה לשמיים. במיסטיקה היהודית ובקבלה, רעיון עליית הנשמה למקור האלוהי הוא נושא מרכזי.

• תנועה כלפי מטה עשויה לסמל ברכה אלוהית, אור או דעת היורדים לארץ. בפרשנות זו, השטראבים מראים את תנועת האנרגיה או החסד האלוהי, שיורד מלמעלה וחודר לעולם החומרי, מחבר אותו לשמימי.

לפיכך, שטראבים המכוונים כלפי מעלה ומטה עשויים לציין תנועה הדדית וקשר בין העולם הרוחני למציאות החומרית. זה עשוי לשקף עיקרון יסודי ברוחניות היהודית, שבו קיים אינטראקציה מתמדת בין השמיים לארץ, וכל חיי אדם הם חלק חשוב ממחזור אלוהי זה.

קשר לעקרונות חסידיים

מעניין גם לקשר את האלמנט האדריכלי הזה לעקרונות החסידות, במיוחד אם בוחנים אותו בהקשר של התעלות רוחנית וירידת האנרגיה האלוהית, שהם נושאים מרכזיים במחשבה החסידית.

בחסידות, שהתפתחה במאה ה-18 והתפשטה גם באזורי מזרח אירופה, מושג האינטראקציה הדו-כיוונית בין האל לאדם הוא חשוב ביותר. הנה כיצד ניתן להסביר זאת דרך השטראבים המכוונים כלפי מעלה ומטה:

• התעלות כלפי מעלה (שטראבים כלפי מעלה) מסמלת את מאמצי האדם בשאיפה לאל. בחסידות ניתן דגש רב לשמחה רוחנית, תפילה וחוויה מיסטית, המאפשרות לאדם להתרומם מעל דאגות היומיום ולהתקרב לאלוהי. התעלות זו נתפסת כתוצאה של עבודת האל וקיום מצוות בכוונה ובאהבה.

• ירידה כלפי מטה (שטראבים כלפי מטה) ניתן לראות כסמל להתגלות אלוהית וברכה היורדת לעולם. החסידות מלמדת שהאל נוכח בכל היבטי העולם, ודרך מעשי האדם, המופנים לעבודה ומוסר, האנרגיה האלוהית יורדת ומשנה את המציאות החומרית. זה משקף גם את הרעיון המרכזי בחסידות, שניתן למצוא קדושה בכל דבר, אפילו בעניינים יומיומיים.

בחסידות ניתן דגש מיוחד לתנועה רוחנית בשני הכיוונים — מהאדם לאל ומהאל לאדם. אינטראקציה מתמדת זו בין השמימי לארצי עשויה להשתקף ויזואלית באלמנטים אדריכליים כמו שטראבים, המסמלים את הזרימה הכפולה הזו של אנרגיה. הרעיון הוא שהתעלות רוחנית של האדם (כלפי מעלה) גורמת לירידה של חסד אלוהי (כלפי מטה), ויוצרת מעין מחזור בין האדם לאל.

תפקיד שמירה של הסמלים מעל החלונות

מיקום הסמל מעל החלון עשוי להדגיש את תפקידו כשומר. חלונות, כמו דלתות, נתפסים במסורת היהודית לעיתים כ"מעברים" סמליים בין העולם הפנימי לחיצוני, ונוכחות סמלים מעליהם עשויה לשאת משמעות של הגנה, המציינת נוכחות אלוהית ושמירה על הבית.

סמל זה ניתן לראות גם כווריאציה מסוגננת של המנורה — אחד הסמלים היהודיים העתיקים ביותר. אף שאין כאן תיאור ישיר של שבעת הקנים, עצם סידור הקווים המתפשטים מהמרכז מזכיר אור או קרניים, דבר שעשוי להיות קשור גם לרעיון האור הרוחני.

סיכום

למטיילים, בית זה ופרטיו האדריכליים עשויים להפוך לתחנה חשובה במסלול, המדגישה את עדינות הסמליות בחיי היומיום של משפחות יהודיות בקישינב.